050-454-8448 Dr.shrim@gmail.com

דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר

בדיקת מי שפיר היא הבדיקה המהימנה ביותר לאיתור תסמונת דאון!

לפי הנחיות משרד הבריאות, מומלץ לנשים מעל גיל 33.

ביולדות צעירות מגיל 33, בד"כ ממליץ משרד הבריאות על הבדיקה רק לנשים שבבדיקות מוקדמות נמצא שהן בסיכון גבוה יחסית להולדת תינוק חולה.

כאשר מאובחן ממצא המצריך ביצוע דיקור – ההחלטה היא קלה.

אך ברוב המקרים, הכל כשורה ושאלת ביצוע הדיקור היא אחת השאלות איתן מתמודדים זוגות בעת ההריון. ההחלטה במקרים אלה היא יותר אישית ולא רפואית – ומידע תמיד יכול לסייע.

דיקור מי שפיר פרופסור אלון שרים

בדיקת מי שפיר- איך זה עובד?…

לעובר תקין יש בכל תא מתאי גופו 46 כרומוזומים, שנושאים את החומר התורשתי שלו, הדי-אן-אי.

חצי מהכרומוזומים קיבל העובר מאביו וחצי מאמו, והם מאורגנים ב-23 זוגות.
במחלות כרומוזומליות כמו תסמונות דאון, אדוארד ופטאל (הגורמות לליקויים קשים בהתפתחות הפיזית והמוחית) מופיע כרומוזום מיותר באחד הזוגות, כך שלעובר יש 47 כרומוזומים.

הסיכוי שהעובר יחלה בתסמונות כרומוזומליות תלוי בגיל האם (או בגיל התורמת במקרים של תרומת ביצית). כך, שכיחות תסמונת דאון בקרב יולדות בנות 20 היא 1 ל-1,480 לידות, בגיל 35 היא עולה לכ 1/353, ובגיל 45 מגיעה לכ – 1/35.

במהלך ההריון נושרים תאים מהעור והריריות של העובר, וצפים בשק מי השפיר העוטף אותו ומגן עליו. בדיקת מי השפיר נועדה "ללכוד" את אותם תאים, כדי לבחון את המבנה הכרומוזומלי שלהם.

במהלך הבדיקה, שנעשית תוך שימוש מתמיד באולטרסאונד, מוחדרת מחט דקה לחלל מי השפיר, ונשאבת כמות קטנה מהנוזל.

את הבדיקה נהוג לבצע החל בשבוע 16 להריון, ולרוב ניתן לבצעה עד סמוך ללידה, אולם מסיבות רפואיות ואתיות, נהוג לבצעה עד שבוע 22-23 להריון. במקרים אחרים, ניתן לדחות את הבדיקה לשלבים מאוחרים יותר של ההריון.

במעבדה נבחן המבנה הכללי של הכרומוזומים. אפשר לדמות אותם לאנציקלופדיה בת 46 כרכים (כל כרך מייצג כרומוזום), כאשר בבדיקה מחפשים כרכים מיותרים, כרכים חסרים, ולעתים כרכים קרועים שהונחו שלא במקומם.

כרומוזום מיותר מעיד על מחלה כמו תסמונת דאון; כרומוזום שבור ("טרנסלוקציה", הנגרמת בשל התאחדות לא תקינה של כרומוזומים) או חסר, עלול להעיד על מחלות אחרות אשר לעתים גורמות לנכות קשה ולעיכוב התפתחותי.

חשוב לדעת

חשוב לדעת שבבדיקה השגרתית, הכללית, לא נבדקות מחלות גנטיות (כמו כמו טיי-זקס, סיסטיק פיברוזיס ועוד) או הפרעות גנטיות אחרות (כגון חסרים או עודפים ברצף גנטי).

איתורן של מחלות אלה בעובר דורש בדיקה של התוכן הגנטי של הכרומוזומים (המלים והאותיות המופיעות בכרכים), והן מתבצעות לרוב רק אם בבדיקות גנטיות מקדימות עלה הסיכון לכך שהעובר חולה בהן, (למשל, אם התברר שגם האב וגם האם הם נשאים של מחלה מסוימת), או במקרים בהם נצפית הפרעה בהתפתחות העובר.

דיקור מי שפיר

איך מתבצע הדיקור?

הדיקור מבוצע ע"י פרופ' שרים בד"כ בבית החולים אסותא בתל אביב.
בתחילה מבוצעת בדיקת אולטרסאונד רגילה שמטרתה לבדוק את תקינות ההריון, גודל העובר, כמות מי שפיר, מיקום השליה ואיתור כיס מי שפיר שיהיה נוח ביותר לביצוע הדיקור.
בהמשך מבוצע חיטוי עור הבטן באיזור המיועד לדיקור.

תחת הנחיית אולטרסאונד מתמדת מבוצעת דקירה בכיס מי השפיר שנבחר, הרחק מהעובר ונשאבים כ 20-30 מ"ל של מי שפיר. מי השפיר מחדשים את עצמם תוך מספר שעות.
משך הפעולה כ 30 שניות.

פרופ' שרים מקבל לפגישות ייעוץ וטיפול:
רח' הברזל 11 כניסה B, קומה 5 ברמת החייל, תל-אביב
"בסט מדיקל" שערי חדרה, רח' יהודי פקיעין 1, חדרה, קומה 1

פרופ' שרים מקבל לפגישות ייעוץ וטיפול:
רח' הברזל 11 כניסה B, קומה 5 ברמת החייל, תל-אביב
"בסט מדיקל" שערי חדרה, רח' יהודי פקיעין 1, חדרה, קומה 1

שאלות ותשובות בנושא דיקור

תוך כמה זמן מתקבלת תשובה?

הבדיקה הסטנדרטית של מי שפיר אורכת בין כשלושה שבועות, אולם כבר כיום קיימות טכניקות שמאפשרות לקבל תשובה מהימנה בתוך 24-48 שעות בנוגע לחלק קטן מהכרומוזומים הקשורים למרבית ההפרעות הכרומוזומליות. שאר הכרומוזומים נבדקים כרגיל. בישראל, כרוכה בדיקה זו בתשלום.

מה זה צ'יפ גנטי? האם ניתן לבדוק דברים נוספים בבדיקת מי השפיר?

בעבר ניתן היה לבדוק רק את מספר הכרומוזומים והמבנה שלהם.

כיום, נעשה שימוש בצ'יפ הגנטי המאפשר לבדוק עשרות הפרעות כרומוזומליות ספציפיות בדרגת רזולוציה שלא היתה אפשרית בבדיקה הישנה (נקראה קריוטיפ).

בדיקה זו, הצ'יפ הגנטי, הפכה כיום לסטנדרט בדיקורי מי שפיר בארץ (ראו פרק נפרד על הצ'יפ הגנטי).

האם ניתן לשמור על חלק ממי השפיר לצורך בדיקות עתידיות?
כן.
המעבדה שתבדוק את תאי העובר המופקים ממי השפיר יכולה גם לשמור חומר גנטי למקרה (הלא נפוץ) שבעיות בהמשך ההריון יצריכו בדיקה ספציפית יותר של מבנה הכרומוזומים העובריים.

בדיקה זו כרוכה בתשלום למעבדה ובעת ביצוע בדיקת מי השפיר, ישוחחו איתך על האופציה.

האם הבדיקה עלולה להיות מסוכנת?

שיעור ההפלות כתוצאה מדיקור מי שפיר שנוי במחלוקת. מחקרים מציינים סיכון שנע בין 0.2%-0.3%.

משרד הבריאות בישראל מציין סיכון של בין 1/400 ל 1/1000 להפלה. בשל הסכנה, יש נשים הנרתעות מהבדיקה.

איך עלי להתכונן לפני הדיקור?

אין צורך בכל הכנה. עדיף שלא למרוח משחות/קרמים למיניהם על עור הבטן

איך מומלץ להתנהג לאחר הבדיקה?

אין צורך לרבוץ במיטה! אך מומלץ לנוח למשך כ 3 ימים.
בעת ביצוע הדיקור נשוחח על תלונות המצריכות הגעה לבדיקה.
בכל מקרה, פרופ' שרים מבצע במרפאתו מעקב וביקורת בשבוע הראשון לאחר הדיקור. תוכלי לקבוע תור קצר לבדיקה זו בדרכי ההתקשרות המוכרות.

שקיפות עורפית

בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרסאונד הנערכת בין השבועות 11+0 ל 13+6 להריון...

סקירת מערכות

סקירת מערכות

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרה-סאונד שבמהלכה מבצע הרופא, מומחה באולטרסאונד...

דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר

לפי הנחיות משרד הבריאות, מומלץ לנשים מעל גיל 35 לעבור את הבדיקה...